מערת צדקיהו
מערת צדקיהו, שממדיה עצומים ואורכה כ-225 מ', שימשה כמחצבה קדומה. כאן חצבו את האבן הידועה בשמה הערבי "מלכה" אבן בניה משובחת ששימשה לבניית מבני הפאר של ירושלים. נראה כי ראשית החציבה במקום החלה בימי בית ראשון. יוסף בן מתתיהו מכנה אותה "מערת המלכים". גם בראשית המאה ה-20 לספירה חצבו במערה אבנים שמהן נבנה "מגדל השעון" שניצב בעבר מעל שער יפו – מגדל שנהרס בתקופת המנדט הבריטי.
בעבר זוהתה המערה כמערה דרכה ברח צדקיהו, אחרון מלכי יהודה בימי בית ראשון, מפני הכשדים. האגדה מספרת כי בעת מצור הבבלים על ירושלים, נמלט צדקיהו, מלך יהודה דרך מערה זו ליריחו. מסורת מוסלמית מזהה את המערה כמקום שבו בלעה האדמה את קורח ועדתו, כעונש על נסיונו למרוד במשה רבנו. חברי מסדר "הבונים החופשיים" החשאי אימצו את המחצבה העתיקה כמקום מפגש והתכנסות.
- מומלץ לשלב עם טיול על טיילת החומות בצפונית.
- הכניסה בתשלום. ניתן לערוך במקום אירועים.
טיילת החומות
אין מקום טוב יותר לתצפית על ירושלים של פעם מאשר טיול לאורך החומות העתיקות. תוכלו לבחור בין שני מסלולים: הקטע הדרומי שעובר מעל הרובע הארמני והיהודי וצופה על ממילא, ימין משה והשכונות הגובלות בעיר העתיקה והקטע הצפוני הצופה על הרובע הנוצרי והמוסלמי ומסתיים בשער האריות בתחילת מסלול הויה דולורוזה.
עיר דוד
האתר המוכר כיום כעיר דוד, החל את קיומו בימי אברהם אבינו, כעיר כנענית מבוצרת ומרשימה, סביב למעיין הגיחון המפורסם של ירושלים הקדומה. לפני כ-3000 שנים, החליט דוד לעזוב את עירו חברון, ולעלות לירושלים על מנת לאחד את עם ישראל סביב עיר בירה אחת. עם כיבוש ירושלים מאת היבוסים, הפך אותה דוד לבירת ממלכה משגשגת וחזקה. שלמה, בנו, הקים את בית המקדש על פסגת הר המוריה, מקום עקידת יצחק, וכך הפכה ירושלים לבירה מדינית, דתית ורוחנית עבור עם ישראל כולו. כיום מתאפשר הביקור באתרים קדומים ומרשימים אלה, בגן הלאומי עיר דוד, השוכן על גבעה קטנה וקסומה הסמוכה לכותל המערבי, מדרום לשער האשפות. חווית הביקור באתר כוללת תוכן מרגש, לצד סיור ייחודי בעירם של מלכים ונביאים, המקום בו נכתבו כמחצית מספרי המקרא, ובו התרחשו רוב הסיפורים בירושלים התנ"כית. פעילות עיר דוד מתקיימת באתרי ירושלים הקדומה: עיר דוד, רכס ארמון הנציב, גן לאומי עמק צורים ובהר הזיתים.
כיכר דוידקה
חלק מהפרקים הנבחרים במלחמת העצמאות סובבים סביב נשק מיוחד במינו, הדוידקה. בשנת 1948 היה על כוחות ישראלים להתמודד עם שבעה צבאות אויב, ועם ארגונים עוינים מקומיים, שמטרתם המובהקת לזרוק יהודים לים. וזה עם כוחות זוטרים, בלתי מאורגנים, בלתי מאומנים ובלתי מאויישים. מכיוון שהישראלים לקו בתחמושת מספקת, היה עליהם לאלתר. אילתור זה הוא שהביא לפיתוח הדוידקה.